היפנוזה בפסיכיאטריה
ד"ר נדב יופה נבו וד"ר איתן אברמוביץ
מצב היפנוטי הוא מצב טבעי שכל בני האדם חווים, כך שאין אפשרות להפנט אדם, אלא לסייע לו/לה להגיע למצב של היפנוזה עצמית.
קיים מיתוס בתרבות המערב, גם בקרב הרופאים, שהיפנוזה היא דרך להשפיע על אנשים בניגוד לרצונם, וכך לשלול מהם את חופש הבחירה וההחלטה.
שורשיה של הראייה השלילית הזו של ההיפנוזה נעוצים במסחורה על ידי מהפנטי במה, שהאינטרס שלהם היה להבליט את שליטתם וחכמתם, ובאמנות הפופולארית והקולנוע שנטו תמיד לצד הסנסציוני. במציאות הקלינית האמתית, היפנוזה היא אחת משיטות הפסיכותרפיה. שיטה זאת כוללת מגוון רחב של כלים טיפוליים וטכניקות התערבות שונות, אשר יכולים להשפיע עמוקות על מטופלים ולסייע להם בכל הנוגע לבעיות גופניות, נפשיות ופסיכוסומאטיות.
התפתחותה הנרחבת של ההיפנוזה מלווה במחקר מדעי מתפתח ומקצועי, והידע הקיים בידינו הוא אמין ומבוסס: סוגסטיה ומצבי טראנס היפנוטיים משנים את המוח, משפיעים על תהליך קבלת ההחלטות ועל פעולות באופן נוירו-פיזיולוגי תפקודי ממשי, בזמן אמת ולאורך זמן.
תהליך היפנוטי במסגרת יחסים טיפוליים (היפנותרפיה), מבודד את האדם מסביבת המודעות המיידית שלו. תהליך זה מאפשר הכוונה של תשומת הלב של האדם, באופן מבוקר, פנימה אל עצמו, אל רמת מודעות אחרת שלו – לפוטנציאל הפנימי העכשווי שלו.
בתחום בריאות הנפש, ההיפנותרפיה מהווה נדבך נוסף בתוך תהליך טיפולי.
השימוש בטכניקה זו נעשה, כמו בכל גישה טיפולית אחרת, בהתאם לצורך של המטופל ומתוך שיקול שגישה זו עשויה להועיל בתהליך.
מוסיף נימה אישית ד"ר איתן אברמוביץ: כשאני מתבונן אחורה על עשרים שנות עבודתי כרופא, אני מוצא שלימוד ההיפנוזה והעיסוק בהיפנותרפיה היו מן הדברים המועילים והפוריים ביותר בחיי המקצועיים. מרופאים רבים שלמדו היפנוזה שמעתי דברים דומים. אחד ההערות השכיחות ששמעתי מהרופאים בסיום קורס בסיסי בהיפנוזה: "כל כך נהניתי...למדתי לדבר עם המטופלים מחדש!...איך יכולתי קודם, בלי זה?"
מהם המצבים שבהם ניתן לשלב היפנותרפיה?
הפחתת תחושת דחק/סטרס
דרך שימוש בכלי ההיפנוזה, ניתן לסייע ביצירת מקום בטוח, שקט ומוגן, לרוב תוך העמקת טכניקת הדמיון המודרך והגעה למקום הבטוח תוך יצירת חוויה חושית (ראייה, שמיעה, ריח, מגע, טעם) של רוגע וביטחון.
כאשר האדם נמצא בחוויה זו, ניתן לעגן את התחושה, כך שהאדם יוכל לחזור לתחושה זו תוך כדי שימוש בטכנית העיגון. המטפל/ת ידגישו את חשיבות הבטיחות ושימוש בטכניקה זו רק במצבים בהם בטוח לעשות כן (לא בנהיגה למשל).
טכניקות אלו יכולות לסייע מעבר לכך, גם אצל הסובלים מהפרעות שינה שונות (קשיי הירדמות, יקיצות בלילה או לנות בוקר וקושי לחזור ולהירדם).
סיוע בטיפול באנשים הסובלים מהפרעות חרדה שונות
היפנותרפיה יעילה מאד במצבי חרדה שונים כגון הפרעת החרדה המוכללת (GAD), פוביות ספציפיות כגון חרקים וחיות אחרות, טיסה, נהיגה, פחד ממקומות סגורים (קלאוסטרופוביה), מקומות גבוהים (אקרופוביה), חרדה חברתית, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), תלישת שיער (טריכוטילומניה) ועוד.
הטכניקות ההיפנוטיות הניתנות לשימוש בסיטואציות אלו רבות ומגוונות, כאשר העקרונות המנחים הינם יצירת מקום בטוח, אליו יוכל לחזור האדם בכל רגע נתון במהלך הטיפול ההיפנוטי, עבודה על מתן משמעויות שונות לגירויים שונים ויצירת תהליך חשיפה.
מכיוון שהתנהגות טבעית של הימנעות מגירויים הגורמים לחרדה היא זו שמתחזקת את המשך קיום הפרעת החרדה, דגש רב ניתן על שינוי התגובה ההתנהגותית מהימנעות לחשיפה תוך הקהיית המשמעות הרגשית של תחושת החרדה, כלומר, נטרול "הפחד מהפחד".
מתוך מגוון האפשרויות, שתי טכניקות לדוגמא:
התיאטרון – מתן אפשרות לגיוס 'הצופה מהצד' אשר יכול לצפות בסיטואציה מעוררת החרדה מזווית ראייה מנטלית שונה ובכך לסייע בשינוי טעויות חשיבה המובילות לתחושת החרדה.
Future projection, או 'זיכרונות מהעתיד' – ביצוע תהליך חשיפה בדמיון תוך חוויית תחושת החרדה במקום בטוח, כך שבהגעה לחשיפה בעולם האמיתי, ישנה תחושה שחשיפה זו כבר נעשתה בעבר ומה היו תוצאותיה החיוביות.
טיפול בנפגעי/נפגעות פוסט טראומה
שימוש בטכניקה היפנוטית באופן כללי אמור להיעשות אך ורק עלי ידי מטפל.ת מוסמך.ת ומנוסה.
על אחת כמה וכמה, כאשר מדובר בתהליך היפנוטי שמטרתי לסייע בהצפת זיכרונות טראומטיים שנשכחו מהזיכרון המודע (על ידי מנגנון הגנה הנקרא דיסוציאציה), על המטפל לצפות לתגובה רגשית תוך כדי הצפת זיכרונות אלו ולהכיר היטב כיצד להתמודד עם הצפה זו, הנקראת אבריאקציה.
התמכרויות והפסקת עישון
השימוש בטכניקות אלו, כחלק מתהליך טיפולי כולל בו המטפל.ת מכיר.ה את המטופל.ת היטב, יכול לכלול חיזוק התחושות החיוביות ללא השימוש בחומר הממכר, או לחילופין, יצירת התניה אברסיבית (שלילית) בין השימוש בחומר לתוצאה, למשל – תחושת בחילה עם השאיפה מסיגריה.
שיפור בהסתגלות לטיפול תרופתי פסיכיאטרי
לעיתים שימוש בטכניקות היפנוטיות עשויה להקל על הסתגלות מטופלים לתופעות לוואי של הטיפול התרופתי ובכך להגביר את יעילותו של טיפול זה.
להמחשת העיקרון, תוצג כאן דוגמה מהעבודה היום יומית של הפסכיאטר ד"ר איתן אברמוביץ:
כל פסיכיאטר מתמודד מדי יום עם בעיות שיתוף הפעולה של מטופלים בנטילת טיפול תרופתי. אנו רגילים להשתמש במושג "התנגדות", המושג הפופולרי בתחום הדינמי, ולהעביר את רוב האחריות אל המטופל אשר אינו משתף פעולה בטיפול התרופתי. בהיפנותרפיה אני מציע להתייחס אל בעיה זו כ"התגוננות" מצד המטופל, בעקבות חששות סביב הטיפול התרופתי. זווית הראיה החדשה של "התגוננות", מאפשרת לרופא ליישם ולהקדים את השימוש בעקרונות "ההשתלבות וההובלה", עוד טרם החלה התגוננות הפוטנציאלית. בשלב דיון סביב מתן תרופה חדשה אני מברר עם המטופל: מה התייחסותו לטיפול התרופתי באופן כללי ולטיפול פסיכיאטרי באופן ספציפי, האם ישנם חששות מיוחדים, היכרות אישית או סיפורים של אנשים קרובים אשר טופלו, או נסיבות אחרות אשר עלולות להשפיע על יחסו של המטופל לתרופה וציפיותיו ממנה. יש מקום להקשיב בקפדנות ולהתייחס לכל אחד מהדאגות, ולתת מענה והסבר קצר בסגנון "חיובי" ככל האפשר, לכל חשש וחשש. ההסברים שלי בנויים על פי עקרון ה"השתלבות וההובלה", במטרה לכוון את תגובות המטופל ולשפר שיתוף הפעולה. לאחר הקשבה לספקות ולדאגות המטופל לגבי התחלת נטילת התרופה, אני ממשיך: "...סיפרת לי כמה אתה חושש מתופעות לוואי של התרופה. אתה צודק, זה מלחיץ, במיוחד לאחר שכל זה קרה לקרוב משפחה שלך ("השתלבות")... {אני חוזר ומצטט במילים דומות ככל האפשר את המטופל עצמו, חוזר אחת–אחת על רוב החששות שתיאר} ...אבל חשוב לי לציין כי אתה – זה לא הוא... ובמידה ויופיע משהו דומה, אפילו פי כמה חלש וקל יותר, אלמד אותך מה לעשות: ...{אני מתייחס לפתרונות לגבי תופעות הלווי הפוטנציאליות} ..אני בטוח כמה חשוב לך לדעת שהתרופה אכן החלה לעבוד והולכת לסייע לך... אך כדאי להיות קשוב להשפעותיה כבר בשעות הראשונות מתחילת הנטילה... חשוב להיות קשוב ורגיש מספיק כדי לגלות שכאשר הגוף בודק את התאמתה של התרופה הנכונה ומסתגל אליה, הוא מאותת לעיתים סימנים אותם אתה חווה, כגון בחילה קלה או עייפות נעימה... ואולי יובש בפה, או כל סימן זהיר של הסתגלות שתגלה... חשוב שלא תפספס אותו, תהיה מודע ותשים לב – בימים הראשונים – לסימני התחלת ההשפעה הטיפולית של התרופה... במידה שתקפיד על נטילת התרופה בצורה רצינית ומדויקת, אך לפתע לא תרגיש דבר ממה שציינתי, נחשוב יחד ואולי נבחר תרופה אחרת, יעילה יותר ומתאימה לך יותר... אבל במידה שתרגיש אחד או כמה מסימני ההשפעה הטיפולית שציינתי {שוב: חוזר על תופעות לוי הצפויות, כציפייה רצויה וחיובית}, דע לך כי התרופה ככל הנראה נבחרה נכון, היא מתאימה לך ומתחילה לסייע... עליך רק להתחיל ולספור ימים, יום אחר יום...כדי להתחיל ולגלות שמצבך מתחיל להשתפר... תחילה באופן זהיר, אך יום אחר יום – יותר ויותר ("הובלה")... חשוב לי שכל פעם שתרגיש את אחד הסימנים של הפעילות החיובית של התרופה בימים הראשונים שלה, תגיד בלבך "יש! זה בדיוק על מה שדברנו! ...הנה הבחילה הקלה... הנה היובש בפה... הנה העייפות... אחת לאחת מה שהוא אמר לי! ...ואם זה נכון, גם השינוי החיובי יבוא בקרוב ...אני סופר את הימים ...ואני מתחיל להבריא!"